פיגור בתשלומי משכנתא: מה הבנק חייב לעשות לפני שהוא פותח בהליכים

בקצרה: פיגור בתשלומי משכנתה אינו מצב שבו הבנק חופשי לפעול כרצונו. הוראת ניהול בנקאי תקין 451 של המפקח על הבנקים קובעת מה חייבת לכלול הודעת הפיגור, מחייבת את הבנק להודיע ללווה זמן סביר מראש על כוונתו לפתוח בהליכי מימוש, קובעת כיצד נזקפים תשלומים שמגיעים שלא לפי לוח התשלומים, ומחייבת להציג ללווה מידע מלא על ההלוואה. הסעיפים למטה מצוטטים מההוראה.

מה חייבת לכלול הודעת הפיגור

סעיף 13(א) להוראה: בהלוואה לדיור כהגדרתה בחוק הלוואות לדיור, התשנ"ב-1992, ההודעה ללווה על האפשרות להגיש בקשה לסיוע לוועדה המיוחדת תימסר ללווה בהודעה על פיגור בתשלומים. ההודעה חייבת לכלול הסבר מפורט על: קיום הוועדה המיוחדת, מטרתה, הרכבה, זכותו של הלווה לפנות אליה בבקשה לסיוע, אופן הגשת הבקשה והמסמכים שיש לצרף, והמועדים הרלוונטיים.

זו נקודה שרוב הלווים אינם מכירים. קיים מסלול סיוע ייעודי ללווה בקשיים, והבנק חייב לספר עליו בגוף הודעת הפיגור עצמה — לא בדף נפרד ולא כשיידרש.

סעיף 13(ב): הודעת הפיגור תכלול גם את דרכי ההתקשרות עם הבנק בכל עניין הקשור לחוב שבפיגור.

סעיף 13(ג): כשחלה על הבנק חובה להעביר מידע על הלווה לפי סעיף 16(א)(5) לחוק שירות נתוני אשראי, התשס"ב-2002, כל הודעה ללווה על כוונה לנקוט בהליכים לגביית חוב תכלול את האמור בסעיף זה — כלומר הלווה אמור לדעת שהחוב עומד להיות מדווח.

בקשה להסדר שנשלחה לעורך הדין של הבנק

סעיף 13(ד): “תאגיד בנקאי ינקוט באמצעים הולמים על מנת לוודא שכל בקשת לווה להסדרת חוב הפיגורים, אשר תופנה לבא כוחו של התאגיד הבנקאי, תועבר לידיעת התאגיד הבנקאי”.

ההוראה הזאת נוגעת בדיוק לתלונה החוזרת של לווים: פנינו למשרד עורכי הדין שמנהל את הגבייה, ושם זה נעצר. לפי ההוראה, בקשה להסדר שהופנתה לבא כוח הבנק חייבת להגיע לבנק עצמו, והבנק הוא שאחראי לוודא זאת.

הודעה מראש לפני מימוש הנכס

סעיף 13(ה): “תאגיד בנקאי יודיע ללווה, זמן סביר מראש, על כוונתו לפתוח בהליכים למימוש הנכס הממושכן”.

זו חובה עצמאית, נפרדת מכל דרישת תשלום קודמת. “זמן סביר מראש” אינו נקוב בימים, ולכן זו שאלה של נסיבות — ובדיוק משום כך כדאי לשמור כל מכתב, כל הודעה וכל תאריך.

זקיפת תשלומים: לטובת הלווה

סעיף 14(א): קיבל הלווה הלוואות ממקורות שונים ובתנאים שונים, ייזקפו כספים שהתקבלו שלא לפי לוח התשלומים לפי הוראות הלווה. בהיעדר הוראה מהלווה — ישתמש הבנק בכספים לפירעון ההלוואה היקרה ביותר מבחינת הלווה. בהיעדר הוראה ובהיעדר העדפה ברורה, למשל כשההלוואות בבסיסי הצמדה שונים, הזקיפה תיעשה לפי החלק היחסי ביתרת ההלוואות ביום הפקדת התשלום.

סעיף 14(ב) מסייג: החובה הזו אינה חלה כשהבנק פועל לפי הסכם מחייב עם משרד האוצר, וכן כשהבנק סבור שזקיפה כאמור עלולה לפגוע בערב.

המסקנה המעשית: אם שילמתם סכום חד-פעמי ולא נתתם הוראה, בדקו לאיזו הלוואה הוא נזקף. ברירת המחדל היא ההלוואה היקרה לכם, לא הנוחה לבנק.

פירעון מוקדם חלקי

סעיף 15(א): בפירעון מוקדם חלקי תוקטן תקופת ההלוואה; עם זאת רשאי הלווה להקטין במקום זאת את התשלומים התקופתיים. סעיף 15(ב): הוקטנה התקופה — רואים את התקופה המקוצרת, לכל דבר ועניין, כתקופת ההלוואה.

המידע שהבנק חייב להציג לכם

סעיף 15א(א) מחייב את הבנק להציג ביישום האינטרנטי מידע עדכני על ההלוואה, לכל רכיב בנפרד, ובכלל זה: מטרת ההלוואה, סכומה המקורי, היתרה לסילוק לפי מרכיביה — קרן, הצמדה וריבית, סוג ההלוואה, מועד מתן ההלוואה, מועד התשלום הראשון והאחרון, שיטת הפירעון, בסיס ההצמדה, מדד הבסיס, שער הבסיס בהלוואות צמודות מט"ח, סוג הריבית, ובריבית משתנה — העוגן, שיעורו, תדירות השינוי ומועד השינוי הקרוב.

זה הכלי המעשי ביותר בכל ההוראה. פירוק היתרה לקרן, הצמדה וריבית הוא הבסיס לכל בדיקה של חוב, ואתם זכאים לראות אותו.

רישום של שקלים ליום הנכון

סעיף 12: בתשלום בשקלים, הבנק יזכה את חשבון הלווה לפי “ערך” היום שבו בוצע התשלום התקופתי בפועל, בכפוף להוראות הבנקאות (שירות ללקוח) (דרכי חישוב ריבית), התשנ"א-1990. זיכוי בערך מאוחר יותר מייצר ריבית מיותרת.

מה נפסק נגד מזרחי טפחות בענייני משכנתאות

מה הדף הזה אינו

הדף מצטט את לשון ההוראה ואינו ייעוץ משפטי. ההוראה מתעדכנת, ולכל הלוואה תנאים משלה. הפרת הוראת ניהול בנקאי תקין אינה כשלעצמה עילת תביעה אוטומטית, אך היא רלוונטית לטענות של חוסר תום לב ושל הפרת חובות הבנק. בספק כדאי לפנות לעורך דין, ואפשר גם להגיש תלונה לפיקוח על הבנקים.

מקורות

1. הוראות ניהול בנקאי תקין 451, "נהלים למתן הלוואות לדיור" — בנק ישראל (PDF)