ת"א 2311-06 ישינובסקי: מזרחי טפחות רשאי לממש רק מחצית מהקוטג'

הרקע והעובדות בת"א 2311-06 ישינובסקי נגד בנק מזרחי טפחות

פסק הדין ניתן ב-23 באוגוסט 2016 בבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, מפי השופטת ענת ברון. התובעים הם בני משפחת ישינובסקי, שותפות בלתי רשומה שעסקה ביזמות ובנייה, וחברה שרכשה נכס מאחד השותפים. הנתבע הוא בנק מזרחי טפחות.

לפי העובדות שקבע בית המשפט, ב-1990 רכשה השותפות מגרש ברעננה לפרויקט בנייה, והבנק העמיד לה אשראי. להבטחת האשראי שועבד לבנק הקוטג' שבו גרו יגאל ישינובסקי ורעייתו, וכן דירות של אחיו בחולון. ב-1995 נחתם הסכם ליווי בהיקף של 4.8 מיליון דולר. השותפות לא עמדה ביעדי המכירות: עד יוני 1997 נמכר קוטג' אחד בלבד במקום חמישה.

ב-1999 שעבדה השותפות לבנק שתי חלקות בעפולה כביטחון נוסף לפרויקט. במקביל נצברו חובות בחשבון הפרטי המשותף של יגאל ורעייתו. ב-2000 חתם יגאל לבדו על בקשה לחידוש אשראי בחשבון הפרטי, והציע את הקוטג' כבטוחה. רעייתו לא חתמה על הבקשה.

במרץ 2004 החל הבנק לממש את הבטוחות. עמדתו הייתה שכל שעבוד מבטיח את החובות בכל חשבונות המשפחה, העסקיים והפרטיים. ב-2008 מומשה אחת החלקות בעפולה בהוצאה לפועל, והבנק זיכה בתמורה, כ-450,000 ש"ח, את החשבון הפרטי של בני הזוג.

טענות הצדדים

לטענת התובעים, הנכסים שועבדו להבטחת חובות השותפות בלבד, ואין לערבב בין חשבונות המשפחה. לחלופין טענו שאפשר לממש כנגד החוב הפרטי רק את חלקו של יגאל בקוטג', משום שהבנק לא ביקש ולא קיבל את הסכמת רעייתו להרחבת השעבוד. הם ביקשו גם לבטל את סעיף 19 לשטר המשכנתא, שבו ויתרו לכאורה על הגנת הדיור החלוף ועל הגנת הדייר המוגן.

עוד טענו התובעים שנציג הבנק הפעיל עליהם לחץ פסול למכור נכסים במחירי הפסד, שהבנק סיכל עסקה בעפולה, ושחשבונותיהם חויבו שלא כדין בריבית ובעמלות. הם תבעו גם פיצויים.

הבנק טען שהשעבודים מבטיחים את כל החובות, לפי ההגדרה הרחבה של האשראי במסמכי המשכנתא והמשכון. לטענתו, בני הזוג חתמו על שטר המשכנתא בפני עורך דין ולכן הבינו את הוויתור. הבנק טען עוד שהשותפות הפרה את הסכם הליווי, ושרוב הטענות הכספיות התיישנו.

מה קבע בית המשפט: היקף השעבוד וחובת הגילוי של מזרחי טפחות

בית המשפט פתח בחובת הגילוי המוגברת של בנק כלפי מי שמשעבד נכס. לפי פסק הדין, החובה כוללת הסבר על מהות העסקה ועל היבטיה המשפטיים, ולא רק מסירת נתונים. בית המשפט הוסיף שמוטב שנציגי הבנק עצמם יחתימו את הממשכנים.

הקוטג' ברעננה: רק מחצית הזכויות

בית המשפט קבע שלכל המאוחר מיולי 2000 השעבוד על הקוטג' הבטיח גם את החובות בחשבון הפרטי. עם זאת נקבע שהסכמת הרעיה לשעבוד ניתנה ב-1990 לצורך רכישת המגרש בלבד. נציגי הבנק העידו שהיא לא נקראה לבנק בעניין הרחבת השעבוד. לכן נקבע שהשעבוד אינו חל על זכויותיה, והבנק רשאי להיפרע רק ממחצית הזכויות בקוטג', חלקו של יגאל.

ויתור על דיור חלוף בטל, ויתור על דיירות מוגנת תקף

בית המשפט קבע שסעיף 19 בשטר הוא סעיף אחיד ולקוני. הבנק לא הוכיח שהסביר לבני הזוג את הזכות לדיור חלוף לפי סעיף 38 לחוק ההוצאה לפועל ואת משמעות הוויתור. החתימה נעשתה בפני עורך דין ולא בפני נציג הבנק. לכן הוויתור על דיור חלוף בטל. לעומת זאת, הוויתור על הגנת הדייר המוגן לפי סעיף 33 לחוק הגנת הדייר נמצא תקף, לפי ההלכה שמפרשת אותו בהרחבה.

הדירה בחולון והחלקות בעפולה

בית המשפט הצהיר שאחת הדירות בחולון מבטיחה את חובות השותפות בלבד, כפי שהבנק עצמו אישר במכתב מפברואר 2002. לגבי חלקה 5 בעפולה נקבע שהשעבוד מבטיח את חוב השותפות בלבד, משום שלא הוכח שהוסבר לשותפים שהוא מבטיח גם חובות פרטיים. הבנק היה רשאי לממש את החלקה, אך היה עליו לזכות בתמורה את חשבון השותפות ולא את החשבון הפרטי. לגבי חלקה 10 ניתן צו למחיקת המשכון, והבנק לא התנגד לכך.

הטענות שנדחו

טענות הכפייה והלחץ הפסול נדחו. בית המשפט קבע שהבנק אינו שותף עסקי של לקוחותיו ואינו חייב ללוות עסקה שאינה כדאית לו. טענות על חישובי ריבית ותוכנה משנות השמונים והתשעים נדחו מחמת התיישנות. נדחו גם הטענה נגד ריבית הפיגורים, הדרישה לזיכוי עמלת פירעון מוקדם והתביעה לפיצוי על עוגמת נפש. לא נפסקו הוצאות.

ציטוטים מההחלטה

על כן בהעדר גילוי מספק מצד הבנק תוך הפרת חובות אמון, אין לייחס משקל של ממש לנאמר בשטר המשכנתא בהקשר זה.

פסק הדין, פרק "השעבוד על הקוטג' ברעננה".

סעיף 19 לשטר המשכנתא הוא סעיף לקוני, המנוסח באופן אחיד בשטרי המשכנתא של הבנק.

פסק הדין, פרק "ויתור על הגנות, סעיף 19 לשטר המשכנתא".

הבנק אינו "שותף עסקי" של התובעים, וככלל לא חלה עליו חובה לתת ליווי בנקאי לעסקה שלפי שיקול דעתו אינה כדאית עבורו מבחינה עסקית כלכלית.

פסק הדין, פרק "הטענה בדבר לחץ פסול וכפייה".

משמעות ללקוחות מזרחי טפחות

פסק הדין מראה שנוסח רחב בשטר משכנתא אינו מכריע לבדו. בית המשפט בחן מה הוסבר בפועל לכל ממשכן, ובמיוחד לבן זוג שלא היה צד לאשראי. כשלא הוכח הסבר, השעבוד צומצם לחובות שלשמם ניתן.

לקוח שנכסו משועבד יכול לבדוק אילו חובות הוצגו לו בעת החתימה, מי החתים אותו, והאם הוסברה לו הזכות לדיור חלוף. מידע נוסף על הליכי מימוש וגבייה מופיע בעמוד הליכי גבייה של מזרחי טפחות, ועל חובת האמון של הבנק במדור חובת האמון של הבנק.

מקורות

• נוסח פסק הדין בת"א 2311-06 (אתר ygoldlaw.co.il)

שאלות נפוצות על פסקי דין נגד בנק מזרחי טפחות

מקורות

1. https://ygoldlaw.co.il/litigation-lawyer/ruling/%d7%99%d7%a9%d7%99%d7%a0%d7%95%d7%91%d7%a1%d7%a7%d7%99-%d7%a0-%d7%91%d7%a0%d7%9e%d7%96/

ציטוט ההחלטה

ת"א 2311-06 (יגאל ישינובסקי ואח' נ' בנק מזרחי טפחות), בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, 23.08.2016. מקור: נט המשפט, תיק ת"א 2311-06 (יגאל ישינובסקי ואח' נ' בנק מזרחי טפחות).