בקצרה: אהרן מאיר היה מנכ"ל בנק המזרחי המאוחד מ-1970 עד 1986. בסוף 1990 הוגש נגדו ונגד הבנק כתב אישום בפרשת ויסות מניות הבנקים. בפברואר 1994 הורשעו הבנק והמנכ"ל, ובפברואר 1996 השאיר בית המשפט העליון את עונשו על כנו. עובדות ההליך בעמוד זה לקוחות מפסק הדין של בית המשפט העליון ומהתשקיף שהבנק עצמו פרסם ב-1998.
מי היה אהרן מאיר
לפי ביזפורטל, מאיר נולד בבודפשט ב-1923, הצטרף לבנק המזרחי ב-1961 כסגן מנכ"ל ומונה למנכ"ל בנובמבר 1970. לפי אותה כתבה, בתקופתו הפך הבנק לרביעי בגודלו בישראל, והוא התפטר באפריל 1986, אחרי פרסום מסקנות ועדת החקירה לעניין ויסות מניות הבנקים.
הוויסות והקריסה
הבנקים הגדולים, ובהם בנק המזרחי, פעלו במשך שנים לייצוב שערי המניות שלהם עצמם. לפי JTA, ב-6 באוקטובר 1983 קרסו המניות. לפי תשקיף הבנק, דוח ועדת החקירה שפורסם באפריל 1986 קבע, בין השאר, שהבנק ומנהליו בתקופה הרלוונטית נושאים באחריות בכל הכרוך בוויסות המניות.
כתב האישום
לפי JTA, היועץ המשפטי לממשלה החליט בתחילה שלא להעמיד את הבנקאים לדין, ובמאי 1990 הורה לו בג"ץ לפתוח את החקירה מחדש.
לפי התשקיף, ביום 31 בדצמבר 1990 הגישה פרקליטות המדינה לבית המשפט המחוזי בירושלים כתבי אישום נגד מספר בנקים ובנקאים, ובכלל זה נגד הבנק, נגד מר אהרן מאיר ז"ל, “שהיה מנכ"ל הבנק בתקופה הרלבנטית לכתב האישום”, ונגד מי שהיה המשנה למנכ"ל וחשב הבנק. כתב האישום כלל אישומים בשלושה נושאים: “עבירות מנהלים, יעוץ כוזב ודוחות ותשקיפים כוזבים”.
ההרשעה והעונש
ביום 16 בפברואר 1994 ניתנה הכרעת הדין בבית המשפט המחוזי בירושלים. לפי UPI, כתבה אותה השופטת מרים נאור, ב-820 עמודים. לפי התשקיף, הבנק עצמו הורשע לפי סעיף 415 לחוק העונשין, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, במקרים של ייעוץ כוזב, וזוכה מיתר העבירות. על הבנק הוטל קנס של מיליון ש"ח, והוא שילם ולא ערער.
לפי פסק הדין בערעור, ע"פ 2910/94 יפת ואח’ נ’ מדינת ישראל, מאיר הורשע במחוזי בשלושה אישומים:
- עבירה לפי סעיף 13ב(א) לפקודת הבנקאות: לפי קביעת המחוזי, כמנהל בנק “עשה בעסקי הבנק ביודעין בדרך שפגעה ביכולתו לקיים את התחיבויותיו”.
- קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 415 לחוק העונשין, במקרים שפורטו בנספח ה’ לכתב האישום. מהעבירות האחרות באישום הזה, תרמית בקשר לניירות ערך והטעיית לקוח, הוא זוכה “מחמת התישנות”.
- רישום כוזב במסמכי תאגיד, לפי סעיף 423 לחוק העונשין, בדוחות הכספיים.
העונש שגזר המחוזי: “מאסר על תנאי של שנתיים… וקנס בסך 600,000 ש"ח, או 6 חודשי מאסר תמורתם”. בלי מאסר בפועל.
הערעור
את הערעור שמע בית המשפט העליון בהרכב של חמישה שופטים: ד’ לוין, א’ מצא, י’ קדמי, ט’ שטרסברג-כהן וצ’ א’ טל. פסק הדין ניתן ב-28 בפברואר 1996:
- האישום הראשון בוטל ברוב דעות, נגד דעתם החולקת של השופטים קדמי ושטרסברג-כהן.
- הערעור על האישום השני ועל האישום השלישי נדחה. שתי ההרשעות, במרמה וברישום כוזב, נשארו על כנן.
- העונש: לפי חוות דעתו של השופט לוין, נשאר “שנתיים מאסר על תנאי ו-600,000 ש"ח קנס”.
אחרי
לפי גלובס, מאיר נפטר בסוף אוגוסט 1997. באוניברסיטת בר-אילן פועל היום מרכז לבנקאות על שמו.
ההרשעה של הבנק מופיעה בעמוד הראשון של תשקיף 1998, בין האזהרות לציבור המשקיעים. הרקע המלא וההליכים האחרים מאותן שנים: הליכים פליליים ורגולטוריים, 1990–2004.
מסמכי המקור
- תשקיף בנק המזרחי המאוחד, 1998: הרשעת הבנק בפרשת ויסות מניות הבנקים, וגזר הדין (PDF) — 200-2017-03305010, עמודים 1, 76, 233
- ע"פ 2910/94 יפת ואח’ נ’ מדינת ישראל, פסק הדין המלא (PDF, 264 עמודים)
שאלות נפוצות
מי היה מנכ"ל בנק המזרחי שהורשע בפרשת ויסות מניות הבנקים? אהרן מאיר, מנכ"ל בנק המזרחי המאוחד מ-1970 עד 1986. לפי תשקיף הבנק, הוא הורשע ב-16.2.1994 בחלק מהעבירות שיוחסו לו.
באילו עבירות הואשמו? לפי התשקיף, כתב האישום מ-31.12.1990 כלל שלושה נושאים: עבירות מנהלים, ייעוץ כוזב ודוחות ותשקיפים כוזבים. הבנק עצמו הורשע לפי סעיף 415 לחוק העונשין בלבד.
מה היה העונש? על הבנק הוטל קנס של מיליון ש"ח. על המנכ"ל נגזרו שנתיים מאסר על תנאי וקנס של 600,000 ש"ח, בלי מאסר בפועל. בערעור, ב-28.2.1996, בוטל האישום הראשון, ושתי ההרשעות האחרות והעונש נשארו על כנם.