ת"צ 41858-08-16 גביזון: הודעות פרסומת של מזרחי טפחות, והבנק תרם 25,000 ש"ח בהסתלקות

הרקע והעובדות: הודעות פרסומת של בנק מזרחי טפחות וחוק הספאם

בבית המשפט המחוזי בחיפה התנהל ההליך ת"צ 41858-08-16, גביזון ואח' נ' בנק מזרחי טפחות. גביזון ושני מבקשים נוספים הגישו ב-30 באוקטובר 2016 בקשה מתוקנת לאשר תובענה ייצוגית נגד הבנק. הטענה הייתה שהבנק מפר את סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), המכונה "חוק הספאם".

לפי הבקשה, הבנק שלח הודעות פרסומת בלי הסכמה מפורשת של הנמענים. נטען שלא ניתן היה להסיר את עצמך מרשימת התפוצה באותה דרך שבה התקבלה ההודעה, אלא רק בחיוג למספר טלפון, בלי אפשרות פשוטה ונוחה כפי שהחוק דורש. עוד נטען שהבנק לא הוסיף את המילה "פרסומת" בכותרת ההודעות.

טענות הצדדים

הבנק כפר בטענות. הוא טען שהודעותיו אינן "דבר פרסומת" לפי החוק, ואינן חלק מתופעת "דואר זבל" שהחוק נועד למגר. לחלופין טען שההודעות נשלחו למי שהסכים לקבלן, כולל שלושת המבקשים. המבקשים הכחישו זאת.

לגבי ההסרה, הבנק טען שהוא מאפשר הסרה פשוטה וסבירה בכמה דרכים: טלפון, דף ייעודי באינטרנט, סניף ופקס. עוד טען שלא נגרם נזק, שלמבקשים אין עילה אישית ושהבקשה אינה מתאימה להתברר כייצוגית.

מה קבע בית המשפט: הסתלקות שקיבלה תוקף של פסק דין

ההליך לא הסתיים בהכרעה לגופו של עניין, וגם לא בהסדר פשרה לטובת הקבוצה. הוא הסתיים בהסתלקות של המבקשים מבקשת האישור, לפי סעיף 16 לחוק תובענות ייצוגיות. השופט הבכיר יגאל גריל אישר את ההסתלקות ונתן לה תוקף של פסק דין ב-31 בינואר 2018.

בישיבת קדם משפט ב-2 בפברואר 2017 הציע בית המשפט מתווה: הבנק יבחן ויציע מנגנונים טכנולוגיים להסרה במסרונים ובדואר אלקטרוני, ובנוסף ישולמו גמול, שכר טרחה ותרומה לציבור. באפריל 2017 הודיע הבנק שאימץ את ההצעה, לפנים משורת הדין ובלי להודות בטענות. לפי הודעת הבנק, דרכי ההסרה עודכנו כך:

• בהודעות מסרון: אפשר לבקש הסרה מרשימת התפוצה בשליחה חוזרת של המילה "הסר".
• בהודעות דואר אלקטרוני: בנוסף לקישור לדף ההסרה באתר הבנק, כתובת הדף תירשם בגוף ההודעה.
• בכותרת הודעות דואר אלקטרוני שכוללות, לכאורה, תוכן פרסומי, תתווסף המילה "פרסומת".

שאלות התשלום הוסדרו בגישור לפני השופטת (בדימוס) הילה גרסטל. הבנק חויב להעביר 25,000 ש"ח לעמותת "קו לחיים" עד 5 במרץ 2018, ולהגיש תצהיר ואישור של העמותה על קבלת הסכום. עוד חויב לשלם עד 15 במרץ 2018 שכר טרחה של 43,000 ש"ח לעו"ד דקלה אסייג-ירמיהו, באת כוח שני המבקשים הראשונים, ו-57,000 ש"ח לעו"ד שלומי כהן, בא כוח המבקש השלישי, כולל מע"מ. גמול של 30,000 ש"ח נפסק למבקש הראשון, ו-10,000 ש"ח לכל אחד משני המבקשים האחרים.

הבנק הבהיר שהסכמתו ניתנה לפנים משורת הדין ומטעמי יעילות, בלי להודות בעילה כלשהי. בית המשפט קבע שההסדרים סבירים ומאוזנים, ושהמבקשים הצביעו לכאורה על עילת תביעה. התחייבויות הבנק לעדכון דרכי ההסרה הן חלק מפסק הדין, והבנק חויב להגיש עד 5 במרץ 2018 תצהיר שמפרט את פעולותיו. בקשת האישור נמחקה, והתביעות האישיות של שלושת המבקשים נדחו.

הצדדים נפטרו מפרסום הודעה ומשליחת הודעה על ההסתלקות. בית המשפט נימק זאת בכך שההסתלקות אינה יוצרת מעשה בית דין, למעט לגבי שלושת המבקשים.

ציטוטים מפסק הדין

"אני סבור, שההסדרים וההסכמות כפי שפורטו בבקשת ההסתלקות, סבירים ומאוזנים."

סעיף י"ג לפסק הדין.

"המבקשים הצביעו לכאורה לכל הפחות, על קיומה על עילת תביעה, ונראה כי חברי הקבוצה עשויים להפיק תועלת מן ההסדרים שהושגו במסגרת בקשת ההסתלקות."

סעיף ט"ו לפסק הדין.

משמעות ללקוחות מזרחי טפחות

במסגרת פסק הדין התחייב הבנק לאפשר הסרה ממסרוני פרסומת בשליחת המילה "הסר", לרשום את כתובת דף ההסרה בהודעות דואר אלקטרוני, ולהוסיף את המילה "פרסומת" לכותרת הודעות דואר אלקטרוני בעלות תוכן פרסומי. ההתחייבות ניתנה בלי הודאה בטענות, ובית המשפט לא הכריע אם הבנק הפר את חוק הספאם.

לקוחות לא קיבלו כסף בהליך זה. הסכומים שולמו כתרומה לעמותה, כגמול למבקשים וכשכר טרחה. נושאים נוספים של פרטיות ומידע אישי מרוכזים במדור פרטיות, ותובענות נוספות נגד הבנק בעמוד תביעות ייצוגיות.

מקורות

• פסק הדין בת"צ 41858-08-16 גביזון ואח' נ' בנק מזרחי טפחות, 31 בינואר 2018 (PDF, אתר law.co.il)

שאלות נפוצות על פסקי דין נגד בנק מזרחי טפחות

מקורות

1. https://www.law.co.il/media/computer-law/gabizon.pdf

ציטוט ההחלטה

ת"צ 41858-08-16 (גביזון ואח' נ' בנק מזרחי טפחות), בית המשפט המחוזי בחיפה, 31.01.2018. מקור: נט המשפט, תיק ת"צ 41858-08-16 (גביזון ואח' נ' בנק מזרחי טפחות).