ת"צ 2959-01-19 קרן אביב: בית המשפט קבע שמזרחי טפחות גבה עמלת התראה שלא כדין

הרקע והעובדות: עמלת הודעה על חריגה ממסגרת אשראי בבנק מזרחי טפחות

ב-5 באפריל 2021 נתן השופט צבי ויצמן מבית המשפט המחוזי מרכז-לוד פסק דין חלקי בתובענה הייצוגית ת"צ 2959-01-19, קרן אביב נגד בנק מזרחי טפחות. פסק הדין קיבל את התובענה וקבע כיצד יש לפרש הוראה בתעריפון הבנק. שאלת הסכום הכספי נדחתה לשלב מאוחר יותר.

בתעריפון שהבנק פרסם ללקוחותיו הופיעה הערה לגבי עמלת ההודעה על פיגור בתשלום ויתרה חריגה. לפי ההערה, העמלה תיגבה "החל מההודעה השניה". המחלוקת נסבה על השאלה מהי "הודעה שנייה".

לפי פסק הדין, עד 30 ביוני 2015 קבע הבנק בתעריפון ליחידים ולעסקים קטנים עמלה של 90 ש"ח על הודעה או התראה כזו. מאותו מועד העמלה נמצאת בפיקוח, וניתן לגבות לכל היותר 5 ש"ח. בתעריפון לעסקים גדולים נקבעה עמלה של 90 ש"ח.

לפי הנטען בבקשת האישור, התובעת חויבה ב-5 ש"ח על הודעה ראשונה בדבר חריגה, ושוב על הודעה ראשונה בכל חריגה חדשה שנוצרה לאחר שהקודמת כוסתה. לטענתה, הדבר חזר שבע פעמים בסך הכול, כך שחויבה ב-35 ש"ח שלא כדין.

ב-12 בנובמבר 2019 אישר בית המשפט את התביעה כייצוגית. הקבוצה הוגדרה כ"כל לקוחות המשיב, שחויבו בעמלה בגין הודעה ראשונה בדבר פיגור בתשלום או יתרה חריגה", בתקופה שמתחילה שבע שנים לפני הגשת בקשת האישור. בהחלטת האישור נדחתה העילה לפי חוק עשיית עושר ולא במשפט.

טענות הצדדים: "הודעה שנייה" על אותה חריגה או על כל חריגה

טענות התובעת

לטענת התובעת, "הודעה שנייה" היא הודעה שנייה על אותה חריגה עצמה. אם החריגה כוסתה ונוצרה אחר כך חריגה חדשה, ההודעה עליה היא "הודעה ראשונה" ופטורה מעמלה. התובעת טענה להפרת סעיף 9י לחוק הבנקאות (שירות ללקוח), להפרת חוזה ולעילה נזיקית לפי סעיף 15 לאותו חוק.

התובעת טענה עוד כי מנגנון איפוס ספירת ההודעות שהבנק תיאר אינו מופיע בתעריפון ואינו מדווח ללקוח. לדבריה, "זהו סוד הידוע רק למחשבי המשיב".

טענות הבנק

הבנק טען כי ההערה פוטרת מעמלה רק את ההודעה הראשונה שנשלחה ללקוח מאז שהוא לקוח. לדבריו, לפנים משורת הדין הוא מאפס את הספירה כשחולפת שנה ללא חריגה אצל יחידים ועסקים קטנים, ואחרי 90 יום אצל עסקים גדולים.

הבנק טען שההודעות שהתובעת הצביעה עליהן לא היו ההודעות הראשונות שנשלחו אליה. עוד טען כי העמלות הן חיוב כדין בעד שירות ולא נזק, וכי התביעה הוגשה בשיהוי ויש בה אשם תורם. לטענתו, התובעת לא הגישה תצהיר ולכן לא הוכיחה את כוונת הצדדים.

מה קבע בית המשפט בפסק הדין החלקי

אין צורך בתצהיר של התובעת

בית המשפט דחה את הטענה שבהיעדר תצהיר אין תשתית עובדתית. הבנק עצמו הודה כי תוכנת המחשב שלו גבתה עמלה מכל לקוח שקיבל הודעה נוספת באותה שנה, בלי לבדוק אם מדובר באותה חריגה או בחריגה חדשה. לכן המחלוקת היא פרשנית בלבד.

לפי פסק הדין, תעריפון הוא חוזה אחיד הפונה לציבור. הוא מתפרש לפי הבנתו של "הלקוח הסביר", ולא לפי כוונתו הסובייקטיבית של הבנק או של לקוח מסוים. בית המשפט ציין כי אין מדובר בתביעת הטעיה הדורשת הוכחת הסתמכות.

פרשנות התעריפון לטובת הלקוח

בית המשפט קבע כי פשט לשון ההערה אינו תומך בפרשנות הבנק. הוא החיל את כלל הפרשנות נגד המנסח ואת הכלל שלפיו אמירה עמומה בתעריפון מתפרשת לטובת הלקוח.

לפי פרשנות הבנק, לקוח שחרג פעם אחת לפני עשור ותיקן מיד, ישלם עמלה כבר על ההודעה הראשונה בחריגה הבאה. בית המשפט מצא שפרשנות זו פחות סבירה. הוא הוסיף שהבנק עצמו קבע כללי איפוס שאינם מופיעים בתעריפון. בדיון מ-16 ביוני 2019 נשאלה באת כוח הבנק איך הלקוח יודע על האיפוס, והשיבה: "הוא לא יודע את זה".

עוד ציין בית המשפט כי מועדי איפוס שונים ליחידים ולעסקים גדולים עלולים לגרום לכך שלקוח יחיד ישלם עמלה שעסק גדול לא היה משלם. לדבריו, הדבר עומד בניגוד לסעיף 2(ב) לכללי העמלות.

טענות הבנק שנדחו

בית המשפט דחה את הטענה שתכנות המערכות מוכיח את כוונת הבנק. הוא דחה גם את הטענה לטעות ניסוח, וקבע שלא התקיימו התנאים לחריג שהותווה בפסיקה. לעניין עצם החבות נדחו גם הטענות בדבר נוסח תעריפון משנת 1993, בדבר נוסח ההודעות שנשלחו לתובעת ובדבר היעדר תלונות מלקוחות.

עם זאת, נקבע כי כמה נסיבות ישפיעו על שיעור הפיצוי ולא על עצם החבות. ביניהן תיקון נוסח ההערה בידי הבנק לאחר אישור התביעה כייצוגית, העובדה שהתובעת לא פנתה לבנק קודם, והעובדה שמדובר בהטבה שהבנק נתן מרצונו.

העילות והסעד

נקבע כי לחברי הקבוצה עומדות עילות לפי סעיף 9י לחוק הבנקאות, לפי סעיף 15 לאותו חוק יחד עם פקודת הנזיקין, ולפי דיני החוזים. הנזק של כל לקוח הוא העמלה שנגבתה ממנו על הודעה ראשונה בניגוד לתעריפון.

כדי לחשב את הפיצוי צריך לאתר את מספר ההודעות הראשונות שבהן חויב כל לקוח ולהכפיל בשיעור העמלה. לשם כך הורה בית המשפט על מינוי מומחה חשבונאי שיקבל גישה לנתוני הבנק. נקבע דיון ל-20 ביולי 2021.

בית המשפט מתח ביקורת על הדרך שבה ניהלה התובעת את ההליך. לדבריו, אילו התבקש מינוי מומחה לפני פסק הדין, ניתן היה לתת פסק דין שלם. לכן לא נפסקו בשלב זה מקדמות על חשבון הגמול ושכר הטרחה. הבנק חויב להשיב לתובעת את האגרה ששילמה.

ציטוטים מההחלטה

"הוראת תעריפון הבנק לפיה הבנק יגבה עמלה על פיגור בתשלום ויתרה חריגה "החל מההודעה השנייה" תפורש באופן בו הדיבור "הודעה שנייה" יתייחס להודעה שניה בגין הפיגור המסוים או החריגה המסוימת."

פסקה 56, עמוד 43 לפסק הדין החלקי.

"פעולה זו של איפוס ההודעות אינה נזכרת כלל בתעריפון אלא היא נוהל פרטי של הבנק"

פסקה 27, עמוד 20 לפסק הדין החלקי.

"בחוזה אחיד הפרשנות נעשית לפי תכליתו האובייקטיבית, ולא לפי מחשבתו הסובייקטיבית של אחד הצדדים לו"

פסקה 29, עמוד 22 לפסק הדין החלקי.

מה קרה אחר כך בתיק

לפי פסק הדין המשלים בתיק, ערעור שהוגש לבית המשפט העליון על פסק הדין החלקי נדחה ב-16 במאי 2022 (ע"א 3961/21). ב-15 בנובמבר 2022 מונה רואה חשבון כממונה לחישוב הפיצוי. ב-27 באוגוסט 2024 ניתן פסק הדין המשלים, שקבע את סכום הפיצוי ואת דרך התשלום. פירוט מלא נמצא בעמוד פסק הדין המשלים: 82.4 מיליון ש"ח בתיק קרן אביב.

משמעות ללקוחות מזרחי טפחות

פסק הדין החלקי קובע שהבנק מחויב לגבות עמלות לפי מה שכתוב בתעריפון שלו, כפי שלקוח סביר מבין אותו. נוהל פנימי שאינו מופיע בתעריפון אינו משנה את החובה הזו. כשנוסח התעריפון עמום, הוא מתפרש לטובת הלקוח.

לקוח שבודק חיובי עמלות בחשבונו יכול להשוות כל חיוב לנוסח התעריפון שהיה בתוקף באותו מועד. פסקי דין נוספים בנושא עמלות מרוכזים במאגר פסקי הדין ובעמוד התביעות הייצוגיות.

מקורות

• פסק דין חלקי, ת"צ 2959-01-19, 5 באפריל 2021 (PDF)
• פסק דין משלים באותו תיק, 27 באוגוסט 2024 (PDF), למידע על הערעור ומינוי הממונה

שאלות נפוצות על פסקי דין נגד בנק מזרחי טפחות

מקורות

1. https://4bbb07d3-3da6-43db-a2d7-43ac2f6edffd.usrfiles.com/ugd/4bbb07_403416d0cf3442ebbfa5e14f69f340b4.pdf
2. https://4bbb07d3-3da6-43db-a2d7-43ac2f6edffd.usrfiles.com/ugd/4bbb07_0ce65eea3afd446ab9294f092ebe9d60.pdf

ציטוט ההחלטה

ת"צ 2959-01-19 (קרן אביב נ' בנק מזרחי טפחות), בית המשפט המחוזי מרכז-לוד, 05.04.2021. מקור: נט המשפט, תיק ת"צ 2959-01-19 (קרן אביב נ' בנק מזרחי טפחות).